זה לא כל כך נעים לראות אגן סגור 

אנו נעים קדימה.
לרוב איננו נעים לאחור, איננו נעים לצדדים וכמובן שגם לא למעלה.
אנו נעים לכיוון מבט פנינו, קדימה, ואנו עושים זאת בטבעיות רבה, כמעט מבלי לחשוב או לחשב את צעדינו.
אך האם אי פעם שמתם לב איזה חלק בגופכם הוא זה המניע אתכם? מיהו ה"סטרטר" של התנועה? איזה אזור בגוף הוא הנותן את יריית הזינוק ודוחף אתכם קדימה להליכה או ריצה?

במשך שנים אני מתבוננת בתנועתם של אנשים. ברחוב, בחדר הטיפולים, אנשים הנעים לאיטם, אנשים שאצה להם דרכם, צעירים, מבוגרים, דקי גו או עבי כרס, מי מהם נושא ילקוט או תיק כבד, וגם אלה שידיהם משוחררות ופזורות לכל עבר (או תקועות בכיסים)... ואני מוצאת כי לרוב, האזור בגוף הדוחף ומניע את האנשים לתנועה קדימה הוא - הכתפיים.

לצערי ומניסיוני, זוהי נקודת זינוק שגויה, המשבשת את כל היציבה:

נקודת הזינוק מהכתפיים פוגעת בצוואר ובשכמות
תנועת גוף קדימה המתחילה ונובעת מהכתפיים יוצרת שימוש יתר בשרירי חגורת הכתפיים והצוואר, ומכאן הנטייה לצוואר תפוס ולכאבים באזור שבין השכמות.

תנועה שגויה זו גם מקשיחה את הקשת הצווארית ובכך למעשה מעכבת את התנועה החופשית. היות והזרימה החופשית מופרת, התנועה הופכת כבדה, מאומצת ומגושמת, ומעייפת מאד את הגוף, לעיתים ממש מתישה אותו.
"התנעה" יומיומית חוזרת ונשנית מאזור הכתפיים, שוחקת את הצוואר והשכמות.
ואכן - אצל רובנו אזורים אלה הינם טעוני מתח, עייפים, כואבים, תפוסים ומכווצים.

נקודת הזינוק מהכתפיים פוגעת בגב התחתון
הגב התחתון הוא המשכו הישיר של האגן (לכיוון מעלה). הקשת המותנית, המורכבת מהחוליות הגביות (L5 - L1 ) מושפעת ממצב עצמות האגן, ובעיקר מעצם העצה.

שקע הגב התחתון רגיש ביותר, היות והוא מושפע גם מהאגן וגם מפלג הגוף העליון.
מלמעלה - הקשת המתנית סופגת משקל רב מהגו, תנועות חדות מדי מפעילות לחץ רב על הגב התחתון ועלולות "למחוץ" את הדיסקים שבין החוליות.
מלמטה - מתח באגן ישפיע מיד על מתח בגב התחתון.
אולם גם להיפך: שחרור האגן יהדהד מיד אל הגב התחתון ויעורר אותו לשחרור.

נקודת הזינוק מהכתפיים פוגעת בברכיים
מפרק נוסף שלעיתים נפגע מתנועה לא נכונה, כזו המתחילה בכתפיים, הוא הברך.
הברכיים הם מפרקים גדולים ומרכזיים בתנועה שלנו, מיקומם בחלק הנמוך של השלד מאלץ אותם לספוג משקל רב.
עומס יתר בכתפיים ישפיע מיד על עומס יתר גם במפרקי הברכיים, זאת מפני שהגוף זקוק לאזן את עצמו ומייצר שיווי משקל שגוי, שהוא בעצם סוג של "פיצוי" (בכדי לא ליפול).
לחץ קדמי (כשהכתפיים מניעות קדימה) אינו טבעי ואינו מומלץ לברכיים ואף עשוי לגרום לשחיקת המיניסקוס (הסחוס הנמצא במפרק הברך).

העברת מרכז הכובד שלנו אל האגן, תחבר אותנו באופן טבעי אל העקבים, ובכך יפחת באופן משמעותי העומס ממפרקי הברכיים.

אז מי הוא המניע ?
אם נתבונן בתינוקות, שאך עתה למדו ללכת, נוכל לראות בוודאות את התשובה.
נוכל ללמוד מהם, או ליתר דיוק - להיזכר (הלא גם אנחנו היינו פעם "תינוקות שאך עתה למדו ללכת" והגוף שלנו זוכר את התנועה הנכונה מאז..).
אצל הפעוטות, האגן הוא האלמנט המניע את הגוף קדימה.
האגן שלהם חופשי ומשוחרר ודוחף את גופם בקלילות חיננית: קדימה, לשבת, לקום.

האגן הוא "לב ליבו של השלד"
אם נתבונן על מבנה השלד שלנו, נבחין מיד כי האגן הוא המפרק הגדול ביותר בגופנו והוא ממוקם ממש במרכז השלד (ולא הכתפיים!!!).

תנועה מאוזנת, מן הראוי לה כי תתחיל מן המרכז
האגן, כשמו, בנוי כקערה גרמית גדולה המורכבת מעצם העצה ועצמות האגן, וכראוי למבנה רחב וגדול הוא יוצר בסיס יציב ונוח עבור עמוד
השדרה לצמוח ממנו למעלה.

תנועה - נוצרת מהנעת מפרק (נקודת חיבור בין 2 עצמות) בעקבות כיווץ והרפיית השרירים המחוברים אליו.
צידי האגן - הם מפרקי הירך, הינם המפרקים הגדולים והמרכזיים בגופנו.
מפרקים הראויים לתת את "יריית הזינוק" בתנועה (ולא הצוואר!!!) .

שימוש נכון באגן - יאפשר לעמוד השדרה חופש בזמן התנועה, החוליות יוכלו להישאר במצב "פתוח" ולא "דחוס", וכך נשמור על הדיסקים הבין חולייתיים ועל שורשי העצבים היוצאים מבין החוליות.

מהו "אגן נעול" ?
כאשר אנו מתחילים את התנועה קדימה מאזור האגן ומפרקי הירך, אז התנועה שבין עצמות האגן נכונה, בריאה וחיונית. ובנוסף, נטל כבד יורד מהכתפיים.
אולם, בהיעדר תנועה מספקת באגן, האזור נוטה "להינעל", שכן עצמות האגן מחוברות ביניהן בסבך של רצועות ואם אין הנעה יומיומית מספקת, הן נוטות להידבק זו לזו.
והתוצאה היא תנועה מוגבלת וכאב - "אגן נעול".
במצב של "אגן נעול", עצם העצה לחוצה מדי בין 2 עצמות האגן, הזוית שלה משתנה ומשבשת את התנועה הטבעית בכל עמוד השדרה.

"אגן נעול" מחזיר אותנו שוב לנקודת זינוק מהכתפיים...

האגן בהיבט הרוחני
באגן ממוקם מרכז האנרגטי חשוב ובסיסי.
בשפה הרוחנית אנו מכנים את המרכזים האנרגטיים בשם צ'אקרות.
פירוש המילה "צ'אקרה" בסנסקריט (שפה הודית עתיקה) הוא גלגל או מערבולת.
הצ'אקרה הראשונה הנקראת צ'אקרת הבסיס - ממוקמת במרכז האגן.
צ'אקרת הבסיס מסמלת את הקשר שלנו לחיים, לאדמה, וקשורה גם לתחושות ביטחון או לחלופין, הישרדות.
כאשר ברמה הפיזית, האגן "נעול", פעמים רבות קורה שגם הקשר שלנו עם כוח החיים אינו זורם באופן מלא.
כאשר אין מספיק תנועה באגן, יתכן כי גם באספקט הרגשי אנו
מפרידים את עצמנו מזרימת החיים.
חסימה בצ'אקרת הבסיס יכולה לבוא לידי ביטוי בתחושות של "תקיעות" בתחומים מסוימים בחיינו, תחושה של חוסר הצלחה, חוסר סיפוק, היעדר שמחת חיים, היעדר יצירתיות וחיוניות, קושי להוציא רעיונות לפועל, שעמום מהחיים, פחדים, דיכאון או חרדות.

שחרור האגן והחזרת התנועתיות, יכולים להוות לעיתים גם התחלה של ריפוי רגשי
או תמיכה בדרך הריפוי.

מהם מאפייניו הפיזיים של "אגן נעול" ?


•  כאבי כתפיים ושכמות

• רגישות וכאב בצוואר

•  כאבי גב תחתון, עקב עמידה לא נכונה

•  קושי לשבת לאורך זמן

• התעייפות מהירה בהליכה

•  עמידת " סימן שאלה"

•  עומס על הברכיים, כאבי ברכיים

•  נשימה קצרה (עקב שימוש יתר בכתפיים מושפעת ומתכווצת גם הסרעפת)

מה ניתן לעשות ?
ישנן גישות טיפוליות רבות ומגוונות המציעות דרכים לשחרור ולשיפור התנועה.
אני באופן אישי מציעה את טכניקת אלכסנדר מכיוון שאני מכירה אותה לעומקה, אני מאמינה בה מאד ונוכחת בכל פעם מחדש בתמורה המתקבלת מהלמידה.
לדעתי ומניסיוני, טכניקת אלכסנדר היא אחת השיטות היעילות ביותר ללימוד תנועה ויציבה נכונה. עבורי טכניקת אלכסנדר מהווה בסיס לכל מה שאני עושה, אם כמטפלת ואם בחיי האישיים.
באמצעות הדרכה אישית של מורה אנו לומדים לנוע נכון ולעשות שימוש נכון בשלד ובגוף כולו, לרבות איזון מתח שרירי.
בשיעור אנו פוגשים את התנועות השגויות "און ליין" ובו במקום חווים את התיקון: שוב ושוב ושוב... עד שהדרך הנכונה נטמעת בנו.
כך, בהדרגה, הרגל שגוי מוחלף בהרגל נכון ובריא ואנו לומדים להחזיר את מרכז הכובד שלנו אל האגן וליישם זאת בתנועות יומיומיות (בכל רגע בחיים : בנהיגה, מול מחשב, בהליכה, בישיבה, בספורט ובמנוחה...)

ולסיום -
האם שמתם לב כי האגן מזכיר בצורתו פרפר -
כמו הפרפר הנע בחן ובקלילות, כך גם הפוטנציאל הקיים באגן שלנו, הוא יכול להניע אותנו בחופשיות ולאפשר לנו לחוש קלילים כפרפרים.
(רק היזהרו שלא להתפרפר יותר מדי....)

ניתן לעיין במאמר בליווי תמונות ואיורים באתר של סיגל אימברג, http://www.sigalim.com